nederlandse taal
english language

 
Poetry International Web
en/nl
dutch news
previous
 
 
 
LITTLE GIRL BLUE
 
אֲנִי – עַל חֶבֶל דַּק בֵּין סוֹדוֹתַי לְגִלּוּיָם –
הוֹלֶכֶת כְּמוֹ שֶׁכָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים לַיָּם.
רֹאשִׁי הוֹלֵךְ אָחוֹרָה אֶל עֵינַיִךְ הַתְּכֻלּוֹת –
חָלַמְתִּי שֶׁטָּבַעְתִּי בְּלִי יְכֹלֶת לַעֲלוֹת.
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת מֵעַל לְמִטָּתִי תָּלִיתִי
תְּמוּנָה שֶׁל הִתְאַבְּדוּת בְּנֻסַּח פְּרֶה-רָפָאֶלִיטִי –
זֵעָה קָרָה מִמֵּצַח הַיָּרֵחַ הַכָּסוּף
וּמָוֶת מְלַבְלֵב בֵּין קְנֵי הַגֹּמֶא וְהַסּוּף –
בַּנַּחַל הַיָּרֹק שֶׁבַּצִּיּוּר הַהוּא אוֹפֶלְיָה
פָּרְחָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְהַמָּוֶת כֹּה יָפֶה לָהּ.
וּכְמוֹ יַלְדָּה מוּל יָם לֵילִי כָּחֹל שֶׁל פִּיקָאסוֹ
רָאִיתִי נַחַל מְכַסֶּה סוֹדוֹת כְּמוּסִים מִנְּשֹא.
קָפַצְתִּי אֶל הַמַּיִם וְקָפַצְתִּי אֶל סַפַּת
הַפְּסִיכוֹאָנָלִיזָה, וְאֶתְמוֹל לִדְרוֹם צָרְפַת
נָסַעְתְּ, וְלֹא אֶרְאֶה אוֹתָךְ עַד עֶרֶב יוֹם רִאשׁוֹן.
הַדֶּלֶת נְעוּלָה. אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִישֹׁן.
נָסַעְתְּ לִדְרוֹם צָרְפַת, וְלֹא נוֹתַר לִי שׁוּם מָקוֹם
לַחְזֹר אֵלָיו, וּמִסְּבִיבִי סוֹבֵב עוֹלָם עָקֹם.
אֲנִי הוֹפֶכֶת אֶת רֹאשִׁי, וְקִיר לָבָן מוֹפִיעַ
בִּמְקוֹם רֹאשֵׁךְ, כְּמוֹ קְעָרָה שֶׁנֶּהֶפְכָה עַל פִּיהָ.
דִּבַּרְתִּי כְּבָר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה וְאַתְּ אוּלַי לֵאָה.
עַכְשָׁו הַחֶדֶר רֵיק וְהָאַמְבַּטְיָה מְלֵאָה.
אֲנִי נִכְנֶסֶת לָאַמְבַּטְיָה וְגוּפִי נֶחְבָּט
מִסּוֹף הַמַּיִם הַיְרַקְרַקִּים שֶׁבָּאַמְבָּט
וְעַד סוֹפָם, וְאֵין בַּמַּיִם אַף טִפַּת אֶמְפַּתְיָה –
זֹאת הַסִּבָּה שֶׁגֶּ'נִיס ג'וֹפְּלִין מֵתָה בָּאַמְבַּטְיָה.
בַּמַּיִם אֵין טִפַּת אֶמְפַּתְיָה וְרֹאשִׁי שָׁמוּט –
זֹאת הַסִּבָּה שֶׁבָּאַמְבַּטְיָה גַּם אֲנִי אָמוּת.
LITTLE GIRL BLUE
 
On a thin rope between my secrets and their discovery – I go
as all streams go to the sea.
My head turns back toward your bright blue eyes
I dreamt that I drowned unable to rise.
Many years ago over my bed I hung
a Pre-Raphaelite painting of a suicide – 
a cold sweat from the brow of the silvery moon
and death budding between rushes and reeds – 
in that painting’s green brook Ophelia
blooms over the face of the water and death becomes her.
Like a girl facing Picasso’s blue night sea
I saw a stream covering secrets hidden deep.
I jumped into the water and jumped onto the couch
of psychoanalysis, and yesterday you went to the south
of France so I won’t see you until Sunday night.
The door is locked. I can’t sleep.
You went to the south of France, and there is nowhere
to come back, a world aslant spins around me.
I turn my head, a white wall appears
where your head had been, like a bowl tipped over.
I’ve spoken too much already and maybe you’re tired.
Now the room is empty and the bathtub is full.
I go into the bathtub and my body bumps
from one end of the tub’s greenish water
to the other, and there’s not a single drop of empathy in the water –
That’s why Janis Joplin died in a bathtub.
There’s not a drop of empathy in the water.  My head slips –
And that’s the reason why in this bathtub I’ll also die.