nederlandse taal
english language

 
Poetry International Web
en/nl
dutch news
previous | next
 
 
 

ירושה

לֹא יָדַעְתִּי לְבַשֵּׁל.
אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה הִשְׁאִירָה לִי
אֶת הַבְּכוֹרָה סְתָם כָּךְ,
הָלְכָה.

יְלָדֶיהָ עָבְרוּ לָגוּר אִתָּנוּ,
הַסִּיר הִתְרַחֵב.
יָדִיּוֹתָיו הִתְרַחֲקוּ זוֹ מִזּוֹ
וַאֲחוֹתִי מִמֶּנִּי.
כָּבְדוּ בְּתוֹכוֹ תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה.

הַבֶּרֶז הִרְכִּין רֹאשׁוֹ
מֵעַל כִּיּוֹר הַמִּטְבָּח
כְּמוֹ סוּס רָתוּם לְעֶגְלַת הַבַּיִת.

פַּעַם בִּלְחִיצָה עַל כַּפְתּוֹר
הַקּוּמְקוּם הַחַשְׁמַלִּי
הֵנַעְתִּי אֶת הָעוֹלָם,
עַכְשָׁו אֲנִי גּוֹרֶרֶת בַּמּוֹשְׁכוֹת.

נִזְהֶרֶת לֹא לְהִתְקָרֵב לְקִצּוֹ
פֶּן יִתְהַפֵּךְ שׁוּב.

 

Inheritance
I didn’t know how to cook.
My older sister left me
the birthright just like that,
she went.
 
Her children came to live with us,
the pot widened.
Its handles became farther from each other
and my sister from me.
The potatoes in it grew heavy.
 
The faucet bent its head
over the kitchen sink
like a horse hitched to the house-cart.
 
Once with a press on the button
of the electric teapot
I moved the world,
now I drag the reins.
 
Careful not to get close to its end
lest it turn over again.